הרפואה עושה ככל שביכולתה להאריך את שנות חיינו.
שחיקה היא תופעה תוצאתית, לנזקיה אין התראות, על כן, התנהלות מאוזנת היא האמצעי היעיל ביותר למניעתה.
עומס לא מבוקר הוא מיצרני השחיקה המובילים. קבעו לכם את סדר העדיפויות להתנהלות חייכם מתוך ראייה שאתם מתוכננים לחיות עד גיל 120 שנה. בעדיפות ראשונה, הקצו זמן ומשאבים לגורמים ולפעילויות המשמרים את בריאותכם הנפשית והפיזית.
נהלו את זמנכם (תכנון) וממשו את שתכננתם כפעילות יזומה בכדי שתהיו יוזמים (תחושת עשיה) ולא מגיבים (תחושת שחיקה) ותמיד השאירו “חלונות זמן-אויר” לחשיבה, אוורור ולבלתי נצפה מראש…
עשיית סדר במגירות, בשולחן, בניירת, מאפשרים ביצוע "Reset" והתחלה מחדש…
הימנעו מדחיינות, הגיעה מטלה, באם אפשרי טפלו בה מיידית, דחייה בטיפול יוצרת מעמסה מיותרת ואינה מבטלת בסופו של דבר את המטלה.
כשיש רצף של משימות/מטלות, כולן מציקות… טפלו קודם בקטנות ובפשוטות, צמצמו את מספר האירועים לטיפול.
תכנית טובה משבצת גורם משתנה על בסיס קבוע, על כן אל תחפשו זמן (קבוע) לדברים החשובים (משתנה) אלא שבצו את הדברים החשובים בזמן העומד לרשותכם. (אפשרו ליומן לנהל את זמנכם הפנוי…)
אתרו בסביבתכם שותפים לביצוע המטלות, יתכן והם ישמחו להתחלק אתכם בעומס…
למניעת שחיקה גוונו את תחומי התעניינותכם, תמיד ניתן למצוא את מה שיעניין, יהנה, ימשוך וימלא אתכם בסיפוק.
זכרו, יש להקפיד על שעות שינה, תזונה מאוזנת ופעילות ספורטיבית קבועה, יש לכך תפקיד מרכזי במניעת שחיקה.
קשר משמעותי, עם בן/בת זוג, משפחה וחברים הוא אמצעי יעיל למניעת שחיקה (שיתוף האחר המשמעותי לנו מאפשר קבלת ערך לחוויה חיובית והכנסה לפרופורציה של חוויה שלילית).
זכרו, חופשה ונופש בלוח הזמנים לאורך זמן אינם תרופה שלאחר שחיקה אלא מטרתם… מניעת שחיקה לאורך זמן.
"דברים שרואים משם לא רואים מכאן..." אחד האתגרים הגדולים שלנו בתקשורת בינאישית בכלל וכאנשי מדעי ההתנהגות בפרט, היא לראות את הדברים מהזוית של האחר. האמור בא לידי ביטוי במערכת היחסים הבינאישיות, המשפחתיות,...