אודות המסורת ומנהגי חג השבועות

חג השבועות חל ב- ו’ בסיון והוא אחד משלושת הרגלים – * פסח, שבועות וסוכות, הקצר שבהם (נחוג יום אחד).

רגל – כינוי שהפך במהלך הדורות לאותו מסע שהיו ישראל עושים בדרכם לירושלים. בשעת ה”עליה לרגל” היו מקריבים עולה ומביאים ביכורים לכוהני הדת….

שבעה שמות לחג המוזכר בתורה

חג הקציר – מתייחס לתקופת קציר החיטים ומבטא את אופיה של העונה החקלאית.

חג הביכורים – לציון תחילת הבאת ביכורי פרי האדמה אל בית המקדש. בתקופה זו כל איכר אסף את ביכורי פירותיו  מהשדה והכרם, והיו מעלים אותם לבית המקדש בטכס חגיגי ורב רושם.

חג השבועות – מבטא את זמנו של החג – בתום שבעת השבועות שסופרים מפסח.

יום החמישים – שם זה מתאר את זמנו של החג, ספירת חמישים יום מפסח. חיבור שבועות לפסח בא להדגיש את הקשר והזיקה בין  חג פסח, ציון החירות הפיסית של העם – הוצאה מעבדות לחרות לחג השבועות ציון החירות והעצמאות הרוחנית – מתן תורה.

עצרת – המילה “עצרת” היא כינוי ליום אחרון של חג. חז”ל קראו לו בשם זה בכדי לציין ששבועות הוא היום האחרון של חג הפסח. (מעצמאות פיזית לעצמאות רוחנית).

חג מתן תורה – מתן תורה במעמד הר סיני היה עפ”י המסורת ב- ו’ בסיון (עשרת הדברות ותרי”ג המצוות).

יום הקהֵל – ביום מתן תורה נצטווה משה רבנו להקהיל את כל העם לפני הר סיני.

סיכום – שמותיו של חג השבועות מסומנות בראשי התיבות חק”ת שבע”ה (חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הקהֵל).

חק”ת שבע”ה – במילים אלה גם מובעת מהות החג – חוקת התורה אשר ניתנה בסוף שבעה שבועות שסופרים מפסח ועד חג מתן תורה.

ממנהגי החג

אמירת פיוטים – מנהג אמירת פיוטים (אקדמות) בשבח בורא עולם ובשבחם של ישראל. נוהגים לקרוא מעין כתובה לציין הקשר של חתן לארוסתו (הקדוש ברוך הוא ועם ישראל).

קישוט בענפי ירק – נוהגים לקשט הבתים בענפי ירק, ובפרחים, לציון החג (החקלאי). בבתי הכנסת נוהגים לקשט בזרי ירק, לשטח עשבים על הרצפה ולפזר על המתפללים מי שושנים.

מגילת רות – נוהגים לקרוא בחג השבועות את מגילת רות. מסיבות שונות, בכללן:

  • סיפור התגיירותה של רות המואביה מזכיר את מתן התורה לעם ישראל (עם ישראל- מתגייר).
  • המסורת מספרת שדוד המלך נפטר ביום זה ומגילת רות מספרת ביחוסו של דוד.
  • תקופת סיפור המגילה מדבר על תחילת קציר השעורים וזהו זמן קציר (שהוא חג השבועות) ועוד ועוד…

תיקון ליל שבועות – מפאת קיצורו של החג, צירפו את לילו ליומו והופכים החג ליום ארוך וקוראים בו את “תיקון ליל שבועות” – תמצית מהתורה שבכתב ובע”פ שנתחבר במאה הט”ז ע”י מקובלי צפת.

דוד המלך וחג שבועות – לפי המסורת יום פטירתו של דוד המלך חל בחג השבועות.

מאכלי חלב – ממנהגי החג לאכול מאכלי חלב, יש לכך מספר טעמים:

  • אחרי מתן תורה- מבעיות דיני כשרות, עם ישראל לא יכלו להשתמש בכליהם ועל כן הסתפקו במאכלי חלב בלבד.
  • נוהגים לאכול דבש וחלב כי התורה נמשלה “לדבש וחלב תחת לשונך”.

ועוד ועוד הסברים מגוונים, העיקר שזה מומלץ ואנחנו אוהבים…

בתאבון…