פסח בא! מאמר מיוחד לחג

מאת ד"ר צבי ברק, מייסד ומנכ"ל קבוצת גישות למצוינות

דרך המצוינות – כבחירה אישית / דר’ צבי ברק

חירות אמיתית – זו הזכות המוקנת לכל אחת ואחד מאיתנו, לקבוע לעצמו ולאמץ את דרך המצוינות – כדרכו שלו.

מודל המצוינות פותח על ידי הח"מ מתוך גישה מערכתית ומעשית המתבססת על ידע אקדמי
וניסיון רב של מעל 20 שנה, בתחומי הניהול והעשייה השונים. כך גם פועל מרכז גישות להדרכה
ואימון למצוינות שהוקם ע"י הח"מ וחרט על דגלו את ערך המצוינות.
המושג מצוינות, יוצר בדרך כלל שאלות רבות ובכלל זה: האם מצוינות היא חלום שצריך לשאוף
אליו? או היא אופציה מעשית למימוש? האם מצוינות קשורה לסטטוס של האדם? האם היא
רלוונטית לכל תפקיד? בכל גיל? האם מצוינות באה לידי ביטוי במצב הכלכלי? האם המצוינות
תלויה ביחיד או/ו בסביבתו? האם המצוינות תלויה בממונה, בעמיתים, בעובדים, בבעל, באישה
בהורים וכך הלאה והלאה…

במסגרת דף דעה זה, ערב חג החירות, בחרתי להתמקד במושג "מצוינות".

עפ"י תפיסתי, מצוינות, אינה מטרה העומדת בפני עצמה, מצוינות אינה נתון מוגדר שניתן לייחס
אותו לסיטואציה מסוימת )עושר, דרגה, תפקיד, מעמד, מקום מגורים וכיוצ"ב( או לאוכלוסיה
מוגדרת )רופאים, מהנדסים, אנשי עסקים, משפטנים וכיוצ"ב(.
השתייכות לקבוצה זו, אינו עושה אותך למצוין. וודאי שזה מכובד, וודאי שנתונים אישיים הם דבר
חשוב, אך נתונים לבד )למרות שהם הרבה מאוד…( עוד לא עושים אותך למצוין.
המצוינות עפ"י תפיסתי, מהווה דרך להתנהלות ולניהול חיינו, דפוס התנהגות קבוע המאפיין
אותנו בכל מעגלי החיים.
דפוס היוצר תחושת הלימה ושלמות בין "איך נכון להתנהל בנורמות החברה בה אני חי" לבין "איך
שאני מתנהל בפועל" )"אני מרגיש עם התנהגותי זו טוב וזוכה להערכה ולחיזוקים מהסביבה
על אופן התנהלותי"(. על כן, היא מתאימה לכל אוכלוסיה, בכל גיל, זמן וסיטואציה, אשר יש לה
שאיפות ויעדים מוגדרים לחייהם. התנאי היחיד למימושה הוא ברצונו של היחיד ובכח התמדתו.

מצוינות אינה שמה דגש על המה עושים, מה עושים, כל אחד על פי נתוניו (האישיים
והמשפחתיים…), נטיות ליבו וגם… מזלו.
המצוינות שמה דגש על האיך עושים, לצורך העניין לא חשוב מה בחרת לעשות- חשוב שזה
יעשה ויתנהל בדפוסים של מצוינות.

מהעובדה שהמצוינות מתייחסת לאופן ההתנהלות ניתן לפגוש אותה ברמה האישית, אופן
ההתנהלות היומיומית, כאמצעי להתנהלות עסקית-תעסוקתית וכאמצעי לשיפור מערכת
היחסים הזוגית והתא המשפחתי.

ברמה האישית- לקיחת אחריות על ההתנהלות האישית, החל בשמירה על הבריאות הפיזית,
אכילה מאוזנת, פעילות גופנית, ביקורת תקופתית קבועה, שמירה על איזון תפקודי במקביל
להשקעה בסביבה, השקעה בעצמך, טיפוח הופעה חיצונית, פיתוח אישי וכיוצ"ב.
ומצד שני, עמידה בהתחייבויות, קביעת פגישה והגעה אליה בזמן, ביצוע תשלומים במועדם
(הימנעות מדחיינות), עמידה בסיכומים וכיוצ"ב.
כל זאת במקביל לפיתוח מיומנויות אישיות התנהגותיות, במגוון תחומי התקשורת האישית והבין
אישית.

בהתנהלות עסקית-תעסוקתית – התנהלות עפ"י יעדים אישיים ועסקיים, מתן דוגמא אישית
לסביבה, הפנמת התרבות הארגונית בה אתה ממלא תפקיד, מחויבות לארגון בו אתה עובד,
מחויבות לעובדים וללקוחות, למידה תמידית של תחום התוכן אליו אתה משתייך, הכרת הסביבה
העסקית בה אתה נדרש לתפקד, תובענות מעצמך ומסביבתך לסטנדרט ביצועים העולים בקנה
אחד עם השוק התחרותי בו אתה פועל.

שיפור מתמיד באמצעות רעיונות חדשים שאתה יוצר, התייחסות לסביבתך האנושית (הדרכה,
הנחייה, הכוונה, הערכה, משוב וכו'..). הנחת היסוד שההתנהלות בעסקים ובעבודה בדפוסים של
מצוינות תוביל לתוצאה הנדרשת, שהיא בדרך כלל מיכסום הפוטנציאל מהמשאבים האנושיים,
הכלכליים והטכנולוגיים שעומדים לרשותך בסביבה בה אתה נדרש לתפקד.

בשיפור מערכת היחסים הזוגית והמשפחתית – באה לידי ביטוי ברגישות לצרכי סביבתך הקרובה,
היכולת להתייחס, לשתף, להקשיב, לחזק לפרגן ולכבד. לגבי הילדים- אוסיף את המיומנות
להציב גבולות ולדרוש, בכדי שיקבלו באמצעותך את ערך עצמם ויכולתם.

ומכאן, שמצוינות עפ"י תפיסתי, אינה מטרה מוגדרת להשגת סטטוס, אלא דרך התנהלות
שלמדנו-הפנמנו-ויישמנו, והיא היא שמובילה אותנו אל תפקוד בדפוסי מצוינות, שעבורנו זו
השלמות הרגשית.

ואולי התקווה הגדולה שניתן להתקדם בכל שנאמר כאן באמצעות אימון אישי וקבוצתי להגיע
למצוינות דרך פיתוח עקבי של המיומנות ההתנהגותית.

לסיכום אומר כך,
מה שאנחנו עושים עם חיינו, קשור לבית בו נולדנו, לנתונינו, כישורינו, קשרינו, ולשאיפותינו
וכמובן, גם למזל… יש תפקיד.
איך אנחנו עושים את חיינו, זו החלטה שלנו ותלויה קודם כל ולפני הכל בנו.
על פי ראייתי, העובדה שיש לנו את הזכות להחליט ולבחור את הדרך בה ננהל את חיינו ואת
הקשר והתקשורת עם סביבתנו הקרובה והמשמעותית, הוא מה שיוצר בסופו של דבר את איכות
חיינו וזאת היא החירות האמיתית.
ונזכור כולם…
"האחרון להתעייף הוא הראשון לניצחון"
אשמח להתייחסותכם, אם בדעה, דוגמא או סיפור רלוונטי.

                                                                                          חג שמח,

שלכם בידידות,
צביקה ברק

 

קידום אתרים קידום אתרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support