על מקדשי "תהליך" ואנשי "תוצאה"

מאת ד"ר צבי ברק, מנכ"ל קבוצת גישות למצוינות

האם חשבתם פעם שיש אנשים שמה ש"עושה להם את זה", זה התהליך ופחות התוצאה?

אנשים שסיפוקם או קידום האינטרסים שלהם בא מעצם התהליך ולא מהתוצאה.

כמו אותו מחזר נלהב שמכור לחיזור ולכיבוש (התהליך) ופחות מתלהב מה"תכל'ס" (התוצאה).

זוכרים את הבדיחה על העו"ד שקלט את בנו, עו"ד צעיר למשרדו, שעם יציאתו לחופשה העביר לבן את הטיפול בתיק ה"כבד" וכשחזר מחופשתו הבין שהבן אכן סיים את הטיפול בתיק ואביו הכועס אמר לו "סגרת את התיק שאנחנו חיים ממנו כבר 20 שנה…".

האם חשבתם מה קורה שהמציאות מזמנת 2 בעלי אינטרסים שהאחד (האוחז בסמכות) מקדש את התהליך, והשני (הדרג המבצע) נדרש לתוצאה? האחד מקדש את התהליך לא מעט, בזכות עובדת היותו מוקף ביועצים משפטיים ("בכדי לשמור על מנהל תקין" ו/או "בכדי לשמור שלא יסתבך…" או/ו "השלימו אתם, כיד הדמיון הטובה עליכם") אשר רובם חונכו וינקו (ומזה פרנסתם…) את קדושת התהליך, האם הם ידחפו לתוצאה שתוביל לפתרון או יובילו לשאלות, מגבלות, קשיים ותהליכים אינסופיים?

זה קורה בין הרשות – לתושב, הרגולטור- לייזם, מנהיגים במזרח התיכון וכו'…

במילים אחרות, לא פשוט בתרבות שהתפתחה במדינתנו הקטנה לאנשי התוצאה, בין אם בתחום העסקי ובין אם בתחום הארגוני, להוביל יוזמה ו/או שינוי, האתגר שלנו בעניין זה גדול. ואין ספק שזה המקרה שצריך לאמץ את הביטוי שטבעתי "האחרון להתעייף הוא הראשון לניצחון"

 

קידום אתרים קידום אתרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support