g

עדי לפידות, מכתב מתלמידי קורס, דצמבר 2013

עדי היקרה- מנהיגת הסערה

יש אנשים שהולכים ליד,יש אנשים שהולכים בצד,יש אנשים שהולכים לאחור.ויש אותך- שהולכת מכל הכיוונים… הובלת אותנו בצעד בטוח אל תוך הסערה. כמו עיוורים נתת לנו יד. בלי להחפיץ אותנו. ברכות, בעדינות, אך באסרטיביות. הובלת על כיסאות, באמצעות קלפים, חידות ומשחקים.שבכל אחד מהם מצאנו עוד חתיכת פאזל קטנה של עצמנו.ידעת לדרוש מאתנו את המקסימום ולא ויתרת, גם שהתפתלנו והיה קשה.ולצד זה בעינייך החכמות ראית אותנו שקופים. בידך הרכה נתת לכל אחד מאיתנו יד, כדי שנוכל להמשיך ללכת בלי ליפול ולהגיע אל נקודת הסיום.אין מילים להביע את המשמעות שהיית לכל אחד מאתנו לאורך חצי השנה האחרונה. אולי הדבר המשמעותי ביותר (שאותו לא לומדים גם בקורסים המתקדמים ביותר!!!!!) הוא האכפתיות האמיתית והאין סופית שלך.שלא הסתיימה ביום שני בתשע וחצי בערב, אלא נמשכה הלאה אל תוך השבוע. תמיד זמינה, תמיד מוכנה לתת עוד, לחשוב יחד, לעודד. נדמה לי שאפשר לסכם במילה אחת את מה שקיבלנו ממך.קוראים לזה- אהבה עדי האהובה,בואי נתחיל מההתחלה. מה אכפת לך? עוד חצי שנה. את תגידי שזה קשיי פרידה, ואנחנו אומרים שהיה לנו משהו מיוחד כל כך.ובכל זאת- פרידה. שתקבלי בחיים את האהבה שאת ראויה לה מכל הכיוונים.ואם תחליטי שאת רוצה לעשות קורס מנחים מתקדם- יש לך כבר נרשמים!מאתנו באהבה ענקית!קורס הנחיית קבוצות, מחזור דצמבר 2013

 

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support