g

סוג הגישות בתהליך האימון

מאת: דרור ורדי, סמנכ"ל מקצועי בגישות הדרכה ויעוץ

אחת הדילמות החשובות בתחילת תהליך אימוני נוגעת לעצם ההחלטה להתאמן.

המתאמן הפוטנציאלי ישאל את עצמו באופן טבעי סדרת שאלות חשובות על עצם התהליך.

כיצד אדם אחר יכול לסייע לי? מהו הידע ומהי המיומנות שיש לו? כיצד הוא יבין יותר טוב ממני מה טוב עבורי? איך אצליח לפתוח את ליבי לאדם זר?

האם הכלים והתהליך שיציע לי ישימים עבורי ואצליח לבצע אותם? האם יש בכלל אמירה מקצועית באימון או שזה סוג של "שרלטנות" (במיוחד לאור הביקורת הרבה שיש על התחום)?

האם תהיה לי אנרגיה לבצע את השינויים הנדרשים ממני?

אכן שאלות חשובות אלו נדרשות לקבל מענה מדוקדק על מנת שהמתאמן יניח בצד את ספקותיו והגנותיו ויוכל להתמסר לתהליך האימוני.צריך לזכור שכל שינוי בפני עצמו דורש אנרגיה ומחויבות ואם המתאמן עסוק בערעור על עצם התהליך מתבזבזת אנרגיה שיכולה לשמש אותו לצורך התהליך .

זאת גם הסיבה שמתאמנים רבים מחפשים עוגן של ביטחון בבואם להחליט על מאמן או על התהליך ומעדיפים דמות מוכרת או אדם שהומלץ להם על ידי סביבתם הקרובה .

קיימות גישות רבות לתהליך האימוני שנותנות מענה שונה לדילמות אלו.

הגישה הפסיכולוגית 

בה באופן טבעי הדגש יהיה על התהליכים הנפשיים פסיכולוגיים של היחיד .יש בגישה זו עומק וחקר התהליכים הפנימיים אולם צריך לזכור שמאמנים שלא באים עם הכשרה של פסיכולוג מסתמכים למעשה על כלים אימוניים שתכליתם סיוע לטווח קצר בעוד שחקר תהליך נפשי עמוק נדרש לזמן ולתהליך ארוך.

כמו כן גישה זו מתמקדת בצד הנפשי ופחות בצד התוצאתי או ההתנהגותי ולכן לעיתים אינה מספקת כדי לייצר מיומנות אלא מתמקדת יותר במודעות מתוך הנחה שהמתאמן יממש את ההחלטות שאליהן הגיע.כמי שליווה מתאמנים רבים נוכחתי לדעת שהחלק של המיומנות ואימון להתנהגות אפקטיבית נדרש ומשלים את התהליך הנפשי וללא חלק זה מתאמנים רבים יכשלו בהשגת התוצאה שרצו .רכישת מיומנות הנה תהליך המצריך אימון רב וליטוש התנהגותי .

הגישה הטרנספורמטיבית

מטרת תהליך האימון בגישה זו היא יצירת שינוי על ידי חשיפת תבניות החשיבה הבסיסיות של המתאמן והחלפת תבניות חשיבה תוקעות בתבניות חשיבה מקדמות.
גישה זו ממוקדת בזיהוי ובחירת סט הערכים המובילים ותרגומם להתנהלות.בהתאמה לגישה הפסיכולוגית הדגש כאן הוא על הצד הקוגניטיבי התפיסתי וגם בה החלק של בניית ההתנהגות החליפית ואימון בה אינו העיקר .יכולת אבחונית גבוהה וניתוח המצב קריטית להצלחת התהליך בגישה זו.

הגישה ההתנהגותית

בגישה זו הדגש הוא על המיומנות ההתנהגותית הנדרשת על מנת להשיג את המטרות .גישה זו דוגלת באימון מאסיבי וגזירת ההתנהלות לרצף התנהגותי בו היחיד מתאמן על כל התנהגות בפני עצמה ואז יוצר אינטגרציה לתהליך שלם.

היתרון בגישה זו הוא במיקוד התוצאתי שלה ובהשגת תוצאות מהירות על ידי מיקוד ותרגול .לעומת זאת גישה זו אינה שמה דגש על הצד הפסיכולגי תפיסתי ולכן חסרים בה התהליכים שציינתי קודם .

הגישה האינטגרטיבית קהילתית

גישה זו רואה את התהליך כרצף שלם ואת היחיד המתאמן כחלק מקהילה .היא עוסקת הן בצד התפיסתי והן בצד ההתנהגותי אך אינה מתעלמת משיוכו הקהילתי של האדם ומהשלכות האימון על מצבו ותפיסתו בקהילות השונות בהן הוא מתפקד .הגישה רואה ביחיד כממלא תפקידים רבים בחייו ומבינה שעליו לשלב בינהם .

על מנת לתת מענה לשאלות שהוצגו בפתיח אני שואל את המתאמן ואת עצמי מספר שאלות יסוד בבואנו לברר האם התהליך שאני מציע מתאים לו?

האם יש בינינו כימיה בינאישית שתאפשר לו להיות פנוי לתהליך ?

האם הוא זקוק גם לכלים ומיומנויות או רק לתהליך פסיכולוגי ?

האם הוא פנוי לאימון שידרוש ממנו גם תרגול התנהגותי או שהוא מעוניין רק בהיבט התפיסתי?

אלו תהליכים יש לבצע על מנת לבנות תהליך שלם שייסע באופן אינטגרטיבי להגשים את המטרות ?

באמצעות שילוב של כלים מהגישות השונות נבנה תהליך שיכלול מתן מענה הן ברמה הקוגניבטיבית הן הרגשית והן הכוללת תוך דגש רב על תרגום תהליך קבלת ההחלטות לכלים התנהגותיים ברורים שיסייעו ליחיד לממש את מטרותיו.

למידע נוסף אודות דרור ורדי  |  תהליך האימון – ממחשבה לביצוע   |   מאמרים נוספים בנושא אימון

 

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support