g

מודל גישות למצוינות אישית וארגונית

מאת ד"ר צבי ברק, מנכ"ל קבוצת גישות למצוינות

5 מיומנויות מרכזיות

כאשר דנים במצוינות התנהגותית חשוב להתייחס ל 5- מיומנויות מרכזיות אשר מהוות את הנתיב הקריטי באמנות ההתנהגותית.

המודעות לגירוי החושי:

סוד גלוי הוא שהחושים קולטים אינפורמציה ואוגרים אותה במח מהר יותר מאשר המח מתרגם את הגירויים להם הוא נחשף. החושים הקולטים את המתרחש בסביבה אוגרים אותם ביחידות הזיכרון של המוח, ומידע זה נשלף בעת גירוי חדש, אשר האינפורמציה שנאגרה משלימה אותו.
על כן, מעבר למסרים ההכרתיים שאנחנו מעבירים לסביבתנו, אנו מחוייבים להיות מודעים ורגישים למסרים הלא רצוניים) הגילויים לעין או לחושים האחרים (הנקלטים על ידי הסביבה).
לדוגמא – חשיבות הופעתנו, חשוב שתהא תואמת את נורמות הקבוצה איתה אנחנו באינטראקציה, כאשר הופעתנו זו תהא בדרגה אחת מעל מה שמקובל בקבוצת השייכות שלנו.
האמור נכון גם לגבי הנראות של דוחות וחומר המוגש על ידינו, תצוגה של מוצרים שבאחריותנו, ארגון חדר, שולחן עבודה וכו'.

לא בכדי נכתב במקורותינו "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו" )מסכת אבות פרק ד' משנה כ'(. עצם העובדה שמשפט זה נכתב מלמדת אותנו שהמקורות בתהליך עיצוב ההתנהגות של הפרט מדגישה את החשיבות של ההתבוננות לתוך הקנקן ולא על הקנקן ומכאן ניתן ללמוד כי זו נטייתו הטבעית של האדם.
מכאן, חשוב שנתייחס לטבע האדם ונראה בנראות ה"קנקן" את אתגרנו קרי, הופעתנו, סביבתנו )במובן הרחב של המילה, ריח, צבע, אור, ארגון, אסטטיקה וכו'( הם אלה שיצרו את המוטיבציה הראשונית להתייחס גם למה שבתוך הקנקן, שבהקשר זה, זה אנחנו , רעיונינו, מוצרינו וכו'.

הבט התנהגותי ושפת גוף

מיומנות זו מתייחסת לאופן שבו אנו יוצרים לסביבה מוטיבציה לתקשר עימנו. החל בשפת הגוף המשדרת הקשבה, אמפטיה ומוכנות לשמוע את מסרינו, דוגמאת: חיוך, הנהון בראש וכו'. ובהמשך, התנהגותנו הוורבלית ליצירת מוטיבציה לתקשור, לפתיחות, לחשיבה, לקבלה ולשיתוף פעולה.
האמור יכול לבוא לידי ביטוי אם בתקשורת שבסיסה בגישה חיובית דוגמאת: אמור מה כן והמנע לאמר מה לא. "מה כן אפשר", "מה אני כן מסכים", "מה אני כן יכול", "מה אני כן רוצה" ולא היפוכם של אלה.
הרי אמירה חיובית של מה "כן" כדוגמאת – מה אנו מסכימים או מה אנו רוצים, היא בהירה וחד חד ערכית – ברור ובהיר מה אנו רוצים או מסכימים.
כאשר אמירה שלילית מה אנו לא רוצים או מה אנו לא מסכימים, מותירה אין סוף אפשרויות בידי האחר ויוצרת קלקול בכוח בתהליכי התקשורת. 

דגש נוסף בהבט ההתנהגותי, מתייחס להבהרת דברים כפשוטם וכהווייתם ובמקרה של חוסר הבנה של האחר את דברינו במציאת דרך אחרת להציגם ובכל מקרה, להימנע מהדחף הטבעי להכנס לתהליך של התחכמויות. עדיף חשיבה ישירה ובהירה גם אם אנו חוזרים עליה שלוש פעמים ובכל פעם מכיוון אחר מאשר התחכמות. גם אם היא מוצלחת היא פוגעת, ועל פי רוב לא משיגה את מטרותיה.

תרגום חשיבה לביטוי

באופן טבעי, קיים פער בין פעולת החשיבה לבין תרגום תוצאותיה הבאות לידי ביטוי במילים.
המילים אמורות לבטא את תוצאת פעולת החשיבה. הפער שהוא פער טבעי מחריף בתרבות שנבנתה מאוכלוסייה הבאה משבעים מדינות ויותר והתקשורת בין האנשים הבנויה על סמלים, רקע משותף, קודים תקשורתיים ומאפיינים שונים משתבשת ויוצרת קלקולים תקשורתיים אשר תוצאתם – חוסר התאמה בין החשיבה לבין שנאמר, שנשמע, שהובן, שהופנם ולבסוף בוצע. נוצרת לא אחת התחושה שבין מה שאנו חשבנו שצריך להיעשות ובין מה שבוצע, המרחק רב. המיומנות הנדרשת בכדי להתמודד עם האמור מקורה ביכולתנו להגדיר במילים חד חד ערכיות, מושגי חשיבה מופשטים. לדוגמא: להימנע מביטויי פועל שמשמעותם נגזרת מהבנתו של האחר: תשתדל…, תקפיד…, תתאמץ…, תחשוב…, שים עין…, תירגע… וכו' וכו'. ותחת זאת להשתמש בביטויים כמו: עליך לבצע X תשומות במסגרת לוח זמנים ומשאבים נתונים ולהביא Y תפוקות בהיקף מוגדר של הכנסה על ציר מוגדר של זמן. או עליך לפקוד X לקוחות ע"פ מספר שעות ולהביא לתוצאה רצויה אצל Y לקוחות מתוכם במסגרת זמן נתונה.

דגש נוסף למיומנות זו, הדרישה להתחיל כל תהליך תקשורת מנקודת ההסכמה המשותפת המהווה את הרצון המשותף והמקובל על שנינו. (בתחום העסקי זו הגדרה המתאימה לתוצאות העסקיות או לתפוקות שאנחנו רוצים להגיע אליהם). ומכאן, נצא אל הצורך המחייב את כולנו לאור נקודת ההסכמה שעליה הסכמנו מבעוד מועד.

במילים אחרות, אנחנו נמנעים מלהתחיל משפטים במה צריך לעשות אלא מקפידים להתחיל משפט מה רוצים להשיג.ואחרי שהגענו להסכמה לגבי "מה רוצים להשיג" נגשים "למה צריך לעשות" בכדי שנשיג את אשר רצינו. תהליך זה של תקשורת נקרא הנעת מערכת מתפוקות רצויות אל תשומות מתחייבות

רגישות מצבית

יכולתו של היחיד לחוש את סביבתו, האנשים והמצבים תוך הערכת מצב ריאלית ושימוש בטקטיקה התואמת את צרכי האנשים, התפקיד והארגון בסביבה המשתנה בה הוא נדרש לפעול. ונזכור כולנו אם מטרתנו ליצור מחויבות אלינו, הרי יותר מאשר משפיע הדיבור משפיעה ההקשבה ביצירת מחויבות זו.
הדגש במיומנות זו על יכולתנו להיות רגישים אל הסביבה בה אנו נדרשים לתפקד.
הרגישות נדרשת לכלל המעגלים הסובבים אותנו, החל מהעולם שאנו חיים בו, מהמדינה, החברה הקהילה בה אנו נדרשים לתפקד, ארגון בו אנו מביאים לידי ביטוי את כישורינו המקצועיים בקבוצת השייכות המקצועית שלנו, משפחתנו המורחבת ועד הרגישות אל משפחתנו הגרעינית.
הרגישות המצבית מאשפרת לנו למקסם הפוטנציאל האישי והמקצועי בסביבה בה אנו מתפקדים.
לדוגמא: נורמת ההופעה וההתנהגות שלנו, ההתפתחות המקצועית שלנו, למידת הסביבה, התייחסות לעמיתים ועובדים, התייחסות למשפחה המורחבת, אופן התקשורת עם המשפחה הגרעינית, יכולתנו לשתף הסביבה הקרובה בכדי לגייס למושאי החלטתנו, הרגישות שלנו לכללי "המשחק" של המצליחים בסביבה העסקית שלנו ועד יכולתנו להביע הערכה ולהודות למי שטרח עבורנו.
מעניין לציין שבמקורות היהודים מי שלא היה רגיש לסביבתו קיבל את הכינוי רשע , זאת אנו למדים מהגדה של פסח שבה נאמר: "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מהכלל כפר בעיקר." (הגדה של פסח)

איזון אישי תפקודי

סוד המצוינות ביכולתנו לשמור על איזון אישי ותפקודי, משמעות הדבר:
שמחויבותנו לשמור על בריאותנו הפיזית והנפשית. הרי… כך אוהבים אותנו בעבודה ובבית, בריאים ושפויים. כשזה נפגם בעבודה מפנים אותנו למחלקת משאבי אנוש… ובבית מחפשים לנו סידור במילים אחרות, כשנגמרת תועלתנו השאיפה של הסביבה שנתאייד…
על כן, ביכולת כל אחד מאתנו להאריך משמעותית את מצוינות תפוקתנו אם נדע לשמור על איזון תפקודנו.
למצוא לכל פעולה שאנחנו מבצעים כלפי העולם )פעולה מאתנו אל העולם (פעולה מאזנת מאפשרויות העולם אלינו. החל מקיום בקרה שוטפת על בריאותנו הפיזית, מתן אפשרות לגוף ולנפש לנוח, להחליף כוח ולטעון מצברים וצריך לזכור שהבעיה העיקרית ששחיקה אשר מטבעה מקטינה הפוטנציאל והתפוקה אינה מורגשת בתהליך התרחשותה אלא מתנפצת אלינו בתוצאתה. מחויבותנו לאתר את גורמי האיזון המאפיינים שלנו, כפי שכל אחד מקבל סיפוקו מעיסוק או עשיה אחרת, כך כל אחד
מגיע לכדי איזונו מסוג פעילות או פעולה אחרת.

סוף דבר
ומעבר לכל שנאמר, מחויבותנו לפני כל פעולה שנבצע,
להקפיד להפעיל את בקרת השכל הישר, בכדי שתהא מעבר לנכונה- גם הגיונית ומתאימה לנו.

מודל המצוינות עפ״י ד״ר צבי ברק

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support