אודות המסורת ומנהגי חג השבועות

חג השבועות חל ב- ו’ בסיון והוא אחד משלושת הרגלים – * פסח, שבועות וסוכות, הקצר שבהם (נחוג יום אחד).

רגל – כינוי שהפך במהלך הדורות לאותו מסע שהיו ישראל עושים בדרכם לירושלים. בשעת ה”עליה לרגל” היו מקריבים עולה ומביאים ביכורים לכוהני הדת….

שבעה שמות לחג המוזכר בתורה

חג הקציר – מתייחס לתקופת קציר החיטים ומבטא את אופיה של העונה החקלאית.

חג הביכורים – לציון תחילת הבאת ביכורי פרי האדמה אל בית המקדש. בתקופה זו כל איכר אסף את ביכורי פירותיו  מהשדה והכרם, והיו מעלים אותם לבית המקדש בטכס חגיגי ורב רושם.

חג השבועות – מבטא את זמנו של החג – בתום שבעת השבועות שסופרים מפסח.

יום החמישים – שם זה מתאר את זמנו של החג, ספירת חמישים יום מפסח. חיבור שבועות לפסח בא להדגיש את הקשר והזיקה בין  חג פסח, ציון החירות הפיסית של העם – הוצאה מעבדות לחרות לחג השבועות ציון החירות והעצמאות הרוחנית – מתן תורה.

עצרת – המילה “עצרת” היא כינוי ליום אחרון של חג. חז”ל קראו לו בשם זה בכדי לציין ששבועות הוא היום האחרון של חג הפסח. (מעצמאות פיזית לעצמאות רוחנית).

חג מתן תורה – מתן תורה במעמד הר סיני היה עפ”י המסורת ב- ו’ בסיון (עשרת הדברות ותרי”ג המצוות).

יום הקהֵל – ביום מתן תורה נצטווה משה רבנו להקהיל את כל העם לפני הר סיני.

סיכום – שמותיו של חג השבועות מסומנות בראשי התיבות חק”ת שבע”ה (חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הקהֵל).

חק”ת שבע”ה – במילים אלה גם מובעת מהות החג – חוקת התורה אשר ניתנה בסוף שבעה שבועות שסופרים מפסח ועד חג מתן תורה.

ממנהגי החג

אמירת פיוטים – מנהג אמירת פיוטים (אקדמות) בשבח בורא עולם ובשבחם של ישראל. נוהגים לקרוא מעין כתובה לציין הקשר של חתן לארוסתו (הקדוש ברוך הוא ועם ישראל).

קישוט בענפי ירק – נוהגים לקשט הבתים בענפי ירק, ובפרחים, לציון החג (החקלאי). בבתי הכנסת נוהגים לקשט בזרי ירק, לשטח עשבים על הרצפה ולפזר על המתפללים מי שושנים.

מגילת רות – נוהגים לקרוא בחג השבועות את מגילת רות. מסיבות שונות, בכללן:

  • סיפור התגיירותה של רות המואביה מזכיר את מתן התורה לעם ישראל (עם ישראל- מתגייר).
  • המסורת מספרת שדוד המלך נפטר ביום זה ומגילת רות מספרת ביחוסו של דוד.
  • תקופת סיפור המגילה מדבר על תחילת קציר השעורים וזהו זמן קציר (שהוא חג השבועות) ועוד ועוד…

תיקון ליל שבועות – מפאת קיצורו של החג, צירפו את לילו ליומו והופכים החג ליום ארוך וקוראים בו את “תיקון ליל שבועות” – תמצית מהתורה שבכתב ובע”פ שנתחבר במאה הט”ז ע”י מקובלי צפת.

דוד המלך וחג שבועות – לפי המסורת יום פטירתו של דוד המלך חל בחג השבועות.

מאכלי חלב – ממנהגי החג לאכול מאכלי חלב, יש לכך מספר טעמים:

  • אחרי מתן תורה- מבעיות דיני כשרות, עם ישראל לא יכלו להשתמש בכליהם ועל כן הסתפקו במאכלי חלב בלבד.
  • נוהגים לאכול דבש וחלב כי התורה נמשלה “לדבש וחלב תחת לשונך”.

ועוד ועוד הסברים מגוונים, העיקר שזה מומלץ ואנחנו אוהבים…

בתאבון…

קידום אתרים קידום אתרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support