מנהלים העושים את ההבדל – והקשר לחג השבועות

עמיתי וידידיי,

חשבתי שזה רעיון שימושי שיתקבל בברכה לקראת כל מועד וחג, לשלוח דף מידע אודות החג ותובנות רלוונטיות בתחומי הארגון והניהול ממנו.

האמור יכול לשמש במסגרת הרמת כוסית לכבוד החג, במסגרת המשפחה ליד שולחן החג, או להעשרה אישית… (שגם זה חשוב).

אין צורך לשמור, אני אשלח בכל שנה מחדש… ברוח החג (לתשומת לבכם, חג בא מהמילה מחוג מסתובב במעגל קבוע וחוזר על עצמו בדיוק לאותו הזמן…) וכך ננהג.

הידעתם שחג השבועות קשור קשר בלתי מנותק לחג הפסח? הוא מבטא את זמנו של החג, שבעה שבועות מהפסח.

וזאת למה?

כי במקורות היהודיים החיבור בא להדגיש את הזיקה בין חג הפסח (יציאה מעבדות לחירות) המהווה את העצמאות הפיזית של העם לחג השבועות שהוא החירות הרוחנית (מתן תורה). במילים אחרות, יצירת שלמות באה מחיבור הצד החומרי (המסגרת) לצד הרוחני (התוכן). אבותינו לפני מאות שנים הבינו שבכדי לבנות את עם ישראל כקבוצה מאוחדת עם יעד מגובש, יש צורך בעצמאות פיזית – חומרית וזה ברור. אך, חלק בלתי נפרד מבניית הקבוצה, הוא בניית ״תורה״, דהיינו, יציקת תוכן לעצמאות הרוחנית.

ליצור תנאים פיזיים בהתייחסות לצד החומרי של העובדים, זה הכרח. בלי זה, אין "חיים" בארגון.

את זה כמובן ארגונים יודעים לעשות טוב. אם משום העובדה שזה מוחשי, ניתן למדידה ואם משום העובדה שזה קל להשוואה ויש לחץ מלמטה… (המציאות).

אך זה לבד, אין בו בכדי ליצור את רוח הארגון. את ה- D.N.A ארגוני היוצר את המוטיבציה הגבוהה של העובדים, ההתלהבות , הנאמנות והמסירות שמובילים את הארגון למצוינות.

ביהדות, התשובה באה בזכות "מתן תורה". יציקת תוכן איכותי לחירות שניתנה לעם. יציקת התוכן במקורותינו הינה על ידי האלוקים, שהתגלה למשה בהר סיני ובהמשך חכמינו לדורותיהם הסנהדרין, סופרים וכו'.

בארגונים, יציקת התוכן היא על ידי המנהלים בהתאם לדרגי הארגון. הם אלה המגדירים את החזון, את הערכים, יוצרים את הרוח הארגונית ומחובתם לתרגם זאת – על פי הבנתם ופירושם – לעובדים הנדרשים לממש בפועל את ערכי החברה שגובשו בדרגים שמעליהם.

מכאן, מחויבותם של כלל דרגי הניהול מהבכיר ועד הזוטר שבהם, במקביל, להשקעה בצד המוחשי פיזי (וזה עפ״י רוב עושים…) להקפיד ולהשקיע בצד התוכני (שבונה את רוח הארגון) אשר תפוקתו תבוא לידי ביטוי ב- D.N.A של החברה.

האמור, בא לידי ביטוי בחוקים, בנהלים ובכללי ההתנהגות המקובלים בארגון. ובכלל זה, נורמות ההתנהגות של המנהלים, המהווים את ״עמוד השדרה״ הארגוני. בהתנהלותם זו, יוצרים את התרבות הארגונית. נוסיף לכך את ההתייחסות לעובדי החברה, למוצר ולאיכותו, רמת שירות הלקוחות, טקסי המסורת בארגון ועוד. אין זה סוד, שבניית ה״תורה״, גיבושה והפנמתה בארגון, באחריות המנכ״ל והמנהלים בחברה.

לסיכום,

המסורת היהודית השכילה לחבר את הפסח (העצמאות הפיזית) לשבועות (החירות הרוחנית) יצרה מסגרת ויצקה תוכן. האתגר שלנו, לבחון מדי יום האם במקביל ליצירת המסגרת והתנאים החומריים אנחנו משקיעים אנרגיה ליצירת מוטיבציה שתוביל את האנשים – לממש את הפוטנציאל שלהם בשאיפה המתמדת למצוינות.

האנשים עושים את ההבדל.

חג שבועות שמח,

דר' צבי ברק

ולמי שמעוניין, מצורף ״אודות המסורת ומנהגי חג השבועות״.

קידום אתרים קידום אתרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support